אודות

מאפיית המצות השוכנת בכפר חב"ד הינה מאפיית מצות-שמורה הגדולה בעולם. במשך עונת האפייה, הנמשכת עד לערב פסח בסמוך לכניסת החג ממש- מייצרת המאפייה מצות שמורה בעבודת יד לרבבות יהודים הנהנים ממנה בארץ ובעולם כולו.

מעבר לקהל הלקוחות החב"די והחסידי של המאפיה, שלוחי חב"ד המחלקים לידידיהם מצות שמורה מהן יהנו בליל הסדר, מפיצים את המצות לאינספור קהלים מכל גווני הקשת המגזרית. כמו גם משפחות וקהילות ברחבי הגלובוס המסבים עימם יחד לשולחן הסדר בו הם מתכבדים במצות השמורה המהודרות ביותר ובעלות הטעם האותנטי ביותר.

תהליך הכנת המצות, מרגע בו הקמח בא במגע עם המים ועד לשלב האפיה, נעשה ביד אדם בלבד וללא כל מעורבות של מכשירים מכניים, גם לא כאלו שהפעלתם נעשית באמצעות אדם. אלו מצות עבודת יד במלוא מובן המילה. בעקבות כל ההידורים שמקיימת המאפייה בין כתליה, טעם המצות והניחוח המוכר שלהן, משקף ומזכיר את טעם המצות אותן אפו בני ישראל בחיפזון בעת היציאה ממצרים, ובכך אנו מתחברים לשרשרת עתיקת יומין של משפחות הישובות יחד סביב שולחן הסדר ומעבירות את הגנום החירותי של עמנו מאב לבנו, "והגדת לבנך" הלכה למעשה.

המצות המהודרות ביותר, הינם מצות שנשמרו ממגע עם מים כבר משעת הקצירה, כאשר יבול החיטים עדיין מצוי בשיבולים ואף קודם לכן; גם אם החיטה טרם נקצרה, והיא עדיין שתולה בשדה אבל כבר בשלה ומצויה בגדר של "חיטה שאינה נצרכת לקרקע",

כבר משלב זה נשמרים שלא תהא במגע עם מים. לכן, המהדרים מן המהדרין מקפידים לערוך את הקציר בימים חמים ויבשים בהם אין חשש ללחלוחית מים או לאחוזי לחות שעשויים להחמיץ את הקמח. הזוהר הקדוש מתייחס למצה כאל "מאכל האמונה" ו"מאכל הרפואה", ובחסידות מובא פעמים רבות כי הכוונה היא למצה שמורה בדווקא. להלכה נפסק, שבמידת האפשר יש להדר, להחמיר ולהשתמש בליל הסדר למצת-מצווה במצות השמורות משעת קצירה. ולכן, ניתן לראות רבים מעמך ישראל, אשר אינם משתייכים למגזר החסידי בהכרח ואף כאלה המשתמשים במשך שבוע החג במצות מכונה, מקפידים לאכול מצה שמורה לפחות בליל הסדר ולפאר בהן את קערת הסדר.

מרגע תחילת התהליך של ערבוב הקמח עם המים, עובר דרך לישת ועיבוד הבצק, חיתוכו ורידודו לכדי צורות המצות המוכרות ועד לאפיה בתנור שבו בוערת אש חיה- חייב לעבור פרק זמן שאינו עולה על שמונה עשרה דקות. העובדים הנמרצים עובדים תחת לחץ מחזורי זה בסדר מופתי ובסרט נע של עבודת יד מתחנה לתחנה עד לתליית המצות על מקלות האפייה והכנסתן לתנור.

את המחזה המלהיב של הכנת המצות זכו לראות אינספור המבקרים שעברו במאפיית המצות בכפר חב"ד במשך עשרות השנים בהן קיימת המאפייה ונהנו מן האווירה החגיגית האופפת את עבודת הקודש הזו. ילדי גנים ובתי ספר, קבוצות, משפחות, חיילים, גמלאים ויחידים המגיעים מידי שנה לסיור במקום נוכחים באווירה הקדחתנית, הנלהבת והנמרצת שישנה במאפייה. הסיורים, לצד הסברים, פעילויות ויריד אפייה לילדים, זוכים להצלחה רבה והפכו לסמל של כפר החסידים הקטן והפסטורלי השוכן לו בטבורה של הארץ.

מאפיית המצות קנתה לה שם מיתולוגי ברחבי העולם היהודי כולו והיא מהווה אבן שואבת למבקרים בעלי זיקה יהודית ומדינית. אישי ציבור, ידוענים ופוליטיקאים שעברו במקום הבינו גם הם כי אין כפתור מכני שיוכל להחליף את הנשמה המושקעת במלאכת אפיית המצות, מלאכה הנעשית כולה בעבודת כפיים ומתוך כוונה רבתי הנאמרת לפני כל משמרת: "לשם מצות מצה".

על אף שאת ריח המצות המשכר בלתי אפשרי להעביר דרך המרשתת, אנו מזמינים אתכם דרך אתר זה לטעימה ווירטואלית ממאפיית המצות, בברכת שלום ולהתראות במאפייה עצמה בביקור הבא שלכם בכפר חב"ד.