כבר בימיו הראשונים של הכפר, החסידים אפו מצות מידי שנה, תחילה במבנה מאולתר ואט אט התרחבה המלאכה, התחדשו בכלי עבודה וגדל גם המקום. הרבי מליובאוויטש כתב רבות לתושבי הכפר בעניין אפיית המצות וליווה מלאכה זו בברכות ובמכתבים רציפים. כאמור, עוד בימיו החלוציים של הכפר, לקראת חג הפסח הראשון שלו (פסח תש"י), נפתחה המאפייה על ידי ר' יוסף פרמן על חורבותיו של בית ערבי נטוש (מהכפר ספרייא), בסמיכות לבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד. מבראשית, היה הרב יצחק מענדל ליס ע"ה שותף גם הוא להקמה, ובהמשך פנה לעסקנות ציבורית. בתחילה פעלה המאפיה במתכונת מצומצמת, אך הרבי דחף ללא הרף להרחבת ולהגדלת תוצרת המאפייה.